5782
Chapter 19;v.19
יט וַֽיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָֽאֱלֹהִים יַֽעֲנֶנּוּ בְקֽוֹל
- And when the voice of the shofar sounded long, and became louder and louder, Moses spoke, and God answered him by a voice.
Rashi says: ”When a person blows a shofar, the longer he sounds the shofar, the weaker the sound becomes. At Mount Sinai, though, the sound of the shofar became louder as it got longer.”
The sound of the shofar at the giving of the Torah has never ended. It continues and becomes stronger from generation to generation. It calls upon Israel and the pious people of the nations of the world to fulfill the commandments of God, which gladden the heart and enlighten the eyes.
Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev said: “Some people hear the shofar of Rosh Hashanah all year, and some hear the sound of the shofar which was blown when the Torah was given all the days of their lives.”(AL HaTorah- Rabbi Menachem HaCohen)
“הולך וחזק” – אומר רש”י: “מנהג הדיוט…כל זמן שהוא מאריך לתקוע, קולו מחליש וכוהה, אבל כאן הולך וחזק מאד”, הוי אומר: קול השופר של מתן תורה לא נפסק מעולם, אלא אדרבה הולך וחזק מתקופה לתקופה ומדור לדור, קורא את ישראל וחסידי אומות העולם לקיים את מצוות ה’ משמחי לב ומאירות עינים, עד שבאחרית הימים הבאים, “ומלאה כל הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים.” אמר רבי לוי יצחק: יש מי ששומע קול השופר של ראש השנה כל השנה, ויש ששומע קול שופר של מתן תורה כל ימי חייו.
5781
Chapter 20;v.12
כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַֽאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָֽךְ
Honor your father and your mother; that your days may be long upon the land which the Lord your God gives you.
There is no commandment to love one’s parents. Love comes from the heart, and if the heart does not feel love, a commandment will not help. A commandment is only relevant in the case of ‘honor’ because this relates to action, and one can command an action even if it is against the feelings of the heart. Correspondingly, the Talmud (Kiddushin 31b) states: “what is honor [to one’s father]? Providing him food and drink, clothing and covering him, and leading him in and out”. These are all possible to do without love but simply because of a sense of duty and fulfillment of the commandment. Love itself is impossible to command since it comes through the emotions, and if the heart does not feel love, a command will not help (Tosefet Bracha).
אבל על האהבה להורים אין צווי, והטעם פשוט, משום דאהבה באה מהרגשת הלב, ואם הלב לא יחוש אהבה, לא יועיל צווי, ורק על כבוד שייך צווי, מפני שזה יתיחס למעשה, ועל המעשה אפשר לצוות אף אם הוא נגד רגש הלב. ועל כן אמרו בגמ’ קדושין (ל”א ב’): איזהו כבוד, מאכיל ומשקה ומלביש ומכניס ומוציא — תפס כל הדברים שאפשר לעשותם גם בלא רגשות הלב לאהבה, אף מפני החובה והמצוה. …כי על האהבה עצמה אי אפשר לצוות, וגם לא יונח עלי’ ענין צווי בהכרח, אחרי כי היא באה עפ”י רגש הלב, ואם הלב לא יחוש אהבה, לא יועיל צווי.