5782

Chapter 13;v.16

טז.  וְהָיָה לְאוֹת עַל־יָדְכָה וּלְטֽוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הֽוֹצִיאָנוּ יְהוָֹה מִמִּצְרָֽיִם

16. And it shall be for a sign upon your hand, and for frontlets between your eyes; for by strength of hand the Lord brought us forth out of Egypt.

The head-Tefillin consists of 4 separate בתים, compartments, whereas the hand-Tefilin has only a single compartment. Perhaps we can learn from this that when it comes to theories, opinions, and philosophies – של ראש– we may have different ones. But when it comes to actions – the של יד – we must all be united if we wish to construct an enduring בית.(Techiyat Yisrael)

5781

Chapter 12;v.17

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאֽוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹֽתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָֽם

And you shall observe the Feast of Unleavened Bread; for in this same day have I brought your armies out of the land of Egypt; therefore shall you observe this day in your generations by an ordinance forever.

It is cited in the Mechilta: Rabbi Yo’shiah said: Do not read it Matzot but Mitzvot [commandments]. Just as we do not allow the Matzot to become sour [leaven], we also should not allow the Mitzvot to sour. If one has the opportunity to do a Mitzvah, one should do it immediately.”

It can be suggested that Rabbi Yo’shiah found support for his words from the proximity of “and you shall observe the Mitzvot” to “for on this very day” within the same verse. At first glance, one might ask: ‘what does observing the Mitzvot have to do with the time of the Exodus?’ The explanation is that, in reference to the Exodus from Egypt, it is written later that “they were not able to tarry” – for had they delayed past the day destined for their exodus, they would not have been able to leave. This teaches us that delaying the performance of a Mitzvah is liable to prevent its fulfillment totally.

Many good intentions and excellent plans – both in the private lives of individuals as well as in the in public life of the community – are lost because we do not utilize the opportunities that we should have to execute and fulfill them. Delays, waiting, and “souring” can ruin important projects that would bring a great deal of good if they could be completed at the proper time. Solomon, the wisest of men, said (Proverbs 15): “How good is something in its proper time”. We must utilize the “thing in its time” in order to bring it to be “how good”.

The statement of Rabbi Yo’shiah can also be explained thus: the intention is that one should not do a Mitzvah with a sour and angry face, but rather with joy and a shining face, and one should definitely be careful to perform it at the earliest possible time. (Menachem Tzion)

במכילתא מובא: א”ר יאשיה: אל תקרא “את המצות” אלא “ושמרתם את המצוות”, כדרך שאין מחמיצין את המצות, כך אין מחמיצין את המצוות, אלא עם באה מצוה לידך, עשה אותה מיד! אפשר לומר שר’ יאשיה מצא סעד לדבריו מן הסמיכות של “ושמרתם את המצות” אל “כי בעצם היום הזה” הלא לכאורה תמוה, במה תלויה שמירת המצות לאיזו עת היציאה היתה, עם בעצם היום או בכל שעה אחרת של היום הזה? וההסבר הוא כי גבי היציאה ממצרים כתוב להלן “ולא יכלו להתמהמה”, כי לו היו מתמהמהים ומאחרים את עצם היום שה’ יעד להוצאתם, לא היו יכולים שוב לצאת, וזה מלמד אותנו שהחמצת מצוה עלולה לאבד לגמרי את קיומה. הרבה יזמות טובות ותכניות נעלות, הן בחיים הפרטיים של יחידים והן בחיים הכלליים של צבור יורדות לטמיון מפני שאין אנו מנצלים את ההזדמניות שהיו לנו לבצען ולהגשימן. איחורים, התמהמהות והחמצה, הנם בעורכי מבצעים מאד חשובים שהיו מביאים לנו רב טוב לו היינו מבצעים אותם בעת הנכונה, החכם מכל אדם אמר (משלי טו): “ודבר בעתו מה טוב” – עלינו לנצל את ה”דבר בעתו” בכדי להביאו לידי “מה טוב”. את מאמרו של ר’ יאשיה אפשר לפרש ג”כ: שהכוונה היא, שלא תעשה את המצוה בפנים חמוצות וזועפות, אלא עשה אותה בצהלה ובהארת פנים, וממילא יזדרז לעשות, בהקדם האפשרי.